אמהות בארץ הפלאות

השבוע הוזמנתי על ידי חלי מ2BMOMMY בשיתוף נוטרילון, לערב מפנק במיוחד ביס פלאנט בראשון לציון לאמהות והריוניות.
את האירועים של חלי אפשר לתאר בשלוש מילים: 'לפנק, לפנק, לפנק'…

איזור ההתכנסות היה מרווח ונעים, האוירה היה טובה ונינוחה.
הגעתי באיחור קל אבל עוד הספקתי להגניב מבט על המאפים המושקעים שהכינה נגיעות – מלי הדני ולקבל שקית הפתעות של נוטרילון.
רוצה לפרגן גם למצלמת התמונה BellyBook by Merav Ravitz-Moshel שתמיד מצליחה להוציא אותי יפה בתמונות – תודה!!

ואז, נכנסתי להקרנת הסרט 'החתונה הגדולה', לא לפני שחלי ציידה אותי בפופקורן ושתיה – תודה חלי!!
קומדיה קלילה, no brainer, בדיוק מה שהייתי צריכה כשהחלטתי שאני חייבת לצאת להתפנק קצת, אחרי שבוע של התמודדות עם ילדים חולים בבית (מי אמר וירוס הקאות ושלשולים ולא קיבל…) ועם בלוטות נפוחות בעצמי…(כבר יומיים עם אנטיביוטיקה)
שורה של שחקנים מצויינים – רוברט דה – נירו, דיאן קיטון, רובין וויליאמס, סוזן סרנדון, שמצליחים להמחיש תסבוכת משפחתית כמה ימים לפני חתונה, מטובלת בגסויות, רומנטיקה ומצבים הזויים.
צחקתי, נהניתי, בשבילי זו דרך נפלאה להעביר ערב קליל וכייפי עם חברות וכבר מצפה לפעם הבאה….

מודעות פרסומת

אירוע מוצר השנה 2013 | כי לבלוגריות יש כוח

הצרכנים בחרו! 49 מוצרים ושירותים שהתנסו בהם וחזרו להמליץ עליהם לחבר'ה.
אני בלוגרית 'ירוקה' ועוד לא מנוסה באירועי יח"צ והתנסויות במוצרים ולמרות זאת הצלחתי להידחף לתוך הרשימה הלא מאוד ארוכה של הבלוגרים ומובילי הדיעה והשתתפתי באירוע מוצר השנה 2013.
האירוע שהתקיים בארץ, בסינמה סיטי גלילות (קל"ב) מתקיים ב 30 מדינות בעולם.
הגעתי וראיתי שבאמת הוזמנו לא מעט בלוגרים/יות ומובילי דיעה (שחלקם בנות עשרה+ שיש להן 3000 חברים בפייסבוק שבטח את רובם הן לא מכירות בכלל…)
במקום הוצבו דוכני טעימות של 'מחלבות גד' – גבינות בוטיק כמו ברי שהיו טעימות מאוד, אלא שהדוכן היה קטן מאוד והצפיפות היתה מאוד לא נעימה 'שנדי אבטיח' – קליל וטעים, אין ספק שאקנה ממנו עוד 'סטאר קיסט'  – הציגו פילה סלמון מעושן, טעים מאוד בעיקר לחובבי דגים שכמוני 'פריגת' – הציגה מיץ רימונים שידוע בסגולותיו הבריאותיות, אבל על טעם וריח אין להתוכח 😉  'תנובה' ו'LIFE' – שחילקו יוגורטים בתוספת מוזלי ופירות טריים, בתור אחת שמכינה בעצמה גרנולה, לא נפלתי מהרגליים, אבל הרעב הכריע…'מעדנות' – הציגו מאפה פילו חדש שנאפה בתנור של 'AEG' בעל קיבולת גדולה במיוחד ודלת קרה שלא התחממה מבחוץ גם אחרי 3 שעות! לצערי, בשל ההדגמה של התנור, לא זכיתי גם אחרי כחצי שעה לטעום ממאפה הפילו…בכלל הצטערתי שהדוכנים הפכו באופן לא רשמי לארוחת הערב שלי…
היו גם דוכני קוסמטיקה של 'ד"ר פישר' – מסיכה לשיער, כבעלת שיער ארוך במיוחד יהיה קשה לי להמליץ על המוצר, הוא מספיק בערך לפוני ולא לשיער כולו ו'סבוקלם' – שחילקו מייקאפ בגודל מלא למי שמילאה גלויה עם שם ודואר אלקטרוני, אני מאוד מעריכה את מוצרי החברה ואשמח להתנסות לתת המלצה.
ודוכני משחקי מזל של 'סוד' ו'פרסיל' – שהמנצח במשחק מקבל אייפד, לא שמעתי שהוכרז הזוכה.
בכל דוכן הסתפקתי בדוגמית אחת והתעצבתי לראות איך המשתתפים באירוע למודי הנסיון מהשנים הקודמות, פשוט,אם לומר בעדינות 'דופקים את המערכת', לוקחים 6-8 יחידות של מוצר ומתפארים בהצלחתם לתחמן 😦

 

לאחר מכן, הוקרן הסרט 'האבנים הכחולות', סרט שמתאר את מסען של ארבע נערות מוכשרות אבוריג'יניות, שמגיעות לערב כשרונות ומשם בעזרת האמרגן שיצרו לעצמן, מגיעות מאוסטרליה לוייטנאם, להופיע בפני החיילים האמריקאים בזמן המלחמה.
דרמה לאוהבי מוסיקת קאנטרי ונשמה, שכל קשר בינו לבין האירוע מקרי בהחלט..אפשר היה לוותר.

בכניסה לקולנוע חולקו 'נשנושי גזר של שטראוס', הפעם הדיילות הקפידו באסרטיביות לחלק שקית אחת לכל משתתפת – שאפו!

בתום הסרט קיבלנו את תיק המוצרים שהובטח ששוויו 700 שח, למען האמת, אין לי מושג אם באמת זה שווי המוצרים בתיק, מה שכן אני יודעת, שהיו בערך 350 משתתפים באירוע, כפול 700 שח ,שווה 245 אלף שח!!
היו גם כאלו שהיו מוכנים לדחוף ולהידחף ואפילו יותר מזה, העיקר לקבל את התיק והשקית היוקרתית (זו עם נוזל ניקוי לרצפה)
סכום כסף לא מבוטל שיכול היה לעזור להרבה מאוד משפחות נזקקות…לצערי, הקרמים שקיבלתי בתיק הרויטליפט לייזר 3X של 'LOREAL' וcolor stay של 'רבלון', הצ'אבי סטיק של 'קליניק' או נוזל לניקוי הרצפה בריח מרכך של 'סוד'  לא יועילו למשפחות נזקקות, אבל את הגרבר של 'מטרנה', חטיפי האנרגיה של 'nature valley', קפסולות הג'ל של 'פרסיל', הפילה המעושן של 'סטאר קיסט', ערכת המחזור לפחיות של 'סימילאק', הקמח של 'סוגת', חטיף מנופח דוריטוס של 'עלית', חטיף wellness של 'LIFE', תרסיס שמן קנולה של 'טעמים', חיתולי 'האגיס' בנים-בנות, והתחבושות ההגייניות של 'אלווייס' אני תורמת לאלו שצריכים אותם יותר ממני! אם ארצה, אני ארכוש לעצמי מוצרים כאלו ואסקר אותם בבלוג שלי במצפון שקט ונקי.

ניסיתי מהמוצרים לצור דמות אנושית שמסמלת בעיני אותי, הבלוגרית, מובילת הדיעה (חנוך פיבן היה גאה בי, אני בטוחה) אלא שאני מלאה ביותר ממוצרי צריכה, אני מעריכה את עצמי ומרגישה שווה ומבקשת יחס בהתאם.

את מוצרי הקוסמטיקה לא צילמתי, אני אעלה פוסט לכל מוצר לאחר שאתנסה בהם וכך אוכל להביע את דעתי האמיתית עליהם.

לסיכום: אין ספק שמישהו (לירן) טרח והתאמץ כדי שהאירוע יצא לפועל ועל זה מגיע לו קרדיט גדול!
יחד עם זאת, המסר שלי מכאן ליחצנים שקוראים את הפוסט שלי, שלא הועתק אגב מאף קומוניקט ונשלח אחרי הרבה מחשבה, שלבלוגרים/ות יש כוח! לא רק בבחירת מוצר השנה אלא גם בקידום שלו לאורך כל השנה.
הרבה בלוגרים לא מתארים את החוויה האמיתית שלהם ומפחדים להגיד מה הם מרגישים כדי שיוזמנו בעתיד, אבל בעיני זה לא מספיק להעתיק קומוניקטים, בשביל זה לא צריך כישרון בכתיבה, מספיק ידע בהעתקה…
אסור להמשיך ולהזמין 'בלוגר מעתיקן', מי שאין לו ידע בכתיבת תוכן, לא ראוי בעיני להשתתף באירועים ועדיף לחלק פליירים במקום להזמין אותו, זה גם זול יותר.
חייבים וצריך לדאוג למובילי הדיעה האמיתיים, אלו שמשקיעים בכתיבה ועומדים מאחורי האמת שלהם, שלא מפחדים לומר את האמת, שממנה אפשר ללמוד ולהשתפר ולגדול וזו הרי בסופו של דבר המטרה, לעזור למותגים לגדול ולהתעצם.
גם הקוראים יודעים כבר מי כותב מנסיונו ואמיתי וכדאי ללכת שבי אחריו ומי 'מעתיקן'.

אמא חוגגת – חלק ב' או: איך חוגגים יום הולדת ארבע בבית בלי מפעיל

בשעה טובה חגגנו לאמיר יום הולדת 4 בבית, לחברים.
מי שלא יודע ומכיר את אמיר, זו השנה הראשונה בחייו בגן וזו היתה הפעם הראשונה שחגגנו לו יום הולדת 'המונית', שלא במסגרת המשפחה (המאוד) מצומצמת.
מאז שנחגגה היום הולדת הראשונה בגן, אמיר הודיע ולא הפסיק לתזכר אותי באסרטיביות שגם לו חוגגים יום הולדת בבית, כי פשוט אין ברירה!!
כששאלתי אותו מה הוא רוצה ליום ההולדת שלו, הוא מיד שלף: 'מתנפחים', רוצה מתנפחים? אין בעיה!
טלפון אחד ל'עידנ'ס'  והופ סגרתי שני מתנפחים ענקיים וקליעה למטרה 'שלא יחסר'…
משם, קפיצה קטנה לבצרה, 'היכל המתיקות והממתקים' י.ד.עידה אם אתם מתכננים אירוע – חתונה, בר מצווה, יום הולדת ובא לכם לקנות ממתקים (הרבה ממתקים) ובזול – זה המקום בשבילכם! קניתי סוגים של שונים של מרשמלו, חמצוצים, מקלות סבא עם סוכריות, אפרופו, ביסלי, נחשושים, מיני ג'לי,צמידי סוכריות סודה ועוד…
כאן אני רוצה לומר למי שמזדעזע מכמויות הסוכר, שביום יום, אין אצלי ממתקים ובימי הולדת אני זורמת עם מה שהילדים בוחרים.
ואחרון חביב וכייפי 'הילולה' בעיני, זה 'ה'מקום להצטייד בו בכל האקססוריז ליום ההולדת. One stop shop שבו אפשר לבחור מפות, כלים חד"פ, בלונים, קישוטים, בצק סוכר ועוד…
בשביל מאותגרת עיצובים שכמוני וגם מוגבלת בזמן (בכל זאת ארבעה ילדים) הילולה 'סוגרים לי פינה', לא צריכה להתרוצץ בין חנויות ויכולה לראות את כל הדברים שבחרתי ולהחליט אם יש ביניהם התאמה או לא.
השלמות עשיתי ביום האירוע בחנות 'מלח הארץ' בעיר.
מכוון שבגיל הזה רוב ההורים עוד נשארים, דאגתי גם להם.
הכנתי פאי פטריות, סלט פסטה עם עגבניות מיובשות-בזיליקום ובולגרית, סלט גזר עם עירית ופקאן, סלט עלים, פלטת ירקות, שני סוגי לחמים טובים ועוגת גבינה (שבסוף לא הוצאתי) ושתיה קלה
לצערי, אין תמונות כי פשוט לא הספקתי לצלם, אבל היה טעים, מאוד טעים ולהוכחה, לא נשאר פירור!!
וכמובן, אין אין אין חגיגה, בלי בלי בלי בלי עוגה…
חתן השמחה ביקש הפעם קאפקייקס רובוטים…אתגר או לא?! אתגר!!
אפיתי קאפקייקס שוקולד, ארזתי אותם במנג'ט רובוטים, ציפיתי בקרם וניל/שוקולד, פיזרתי סוכריות צבעוניות וקופצות (שוס) מעל, חלק מהקאפקייקס קיבלו דגלון רובוט וחלק רובוט מבצק סוכר.
בנוסף, הכנתי קאפקייק ענק מצופה בצק סוכר ורובוט.
יומהולדת אמיר 4 052013 016עוגה
אצלנו נהוג לחלק לאורחים מתנה קטנה ביציאה, כשנגמרת היום הולדת
הפעם החלטתי שבמקום לקנות צעצוע שיזרק לפח כשיגיעו הביתה (במקרה הטוב) אם לא בדרך (במקרה הרע) אני אקנה מבחר של הפתעות.
נסעתי עם בעלי שיחיה, לדרום TLV וקניתי שם גיטרות מתנפחות, שרשראות פרחים, שרשראות מנצנצות עם אור וטבעות מנצנצות, הילדים היו מ-או-ש-רים ויצאו מהיום הולדת כאילו חזרו מקרנבל.

יומהולדת אמיר 4 052013 090 (2)לסיכום, השנקל שלי:
1. לשלוח מייל הזמנה שבוע לפני, תזכורת כמה ימים לפני והזמנות יום-יומיים לפני (את התאריך כדאי לשריין לפחות חודש לפני היום הולדת, במיוחד אם אתם ילידי מאי-אוגוסט)
2. אני מעדיפה לחגוג באמצע השבוע ובסופי שבוע לטייל, צריך רק לודא שחצי מהילדים לא בחוג באותו יום
3. לרשום, לרשום, לרשום – לערוך רשימות לכל דבר שקונים כדי לחסוך תיזוזים מיותרים
4. לרכז את הקניה בחנות אחת, עד כמה שאפשר
5. להכין מה שאפשר לפני האירוע כך שביום האירוע תתפנו לסידורים אחרונים והשלמות
6. אם מזמינים לילדים מגשי פיצה, לבקש לחתוך לעשרה משולשים, ככה מודאים שלא יזרקו לפח חצי משולש
7. לקנות פי 1.5 הפתעות, תמיד יהיו מי שישבר להם או יאבד להם או יבקש לקחת לאחיו/אחותו וחבל לבעס
8. אם אתם מצלמים בעצמכם את האירוע, צלמו לפני שהאירוע מתחיל שלא תתבאסו שבקושי צילמתם, או תנו לחובב צילום אחר את המצלמה 😉
9. לגייס אחים גדולים שיעזרו ובכך לשתף אותם ואפילו לדאוג להם לצ'ופר קטן
10. להנות

אני אמא ללא אם

בעיני, אחד הדברים, אם לא 'ה'דבר שמשפיע על ההורות שלי, אלו ההורים שלי. והדבר שמשפיע על האמהות שלי, זו מי אם לא אחרת, אִמָּא שלי.
אמא שלי נולדה, גדלה והתחנכה בארץ, בתל אביב של שנות ה-50, להורים פולנים שהגיעו באוניה אחרי מלחמת העולם השניה. כנערה היא היתה פעילה בכל תנועת נוער אפשרית, היתה אמא מלאה בשמחת חיים ואופטימיות, מוקפת בחברות ובני משפחה. ככה לפחות אני זוכרת אותה…
היא ילדה אותי כשהיתה בת 39. אני בת זקונים. נודע לה שהיא הרה כשהיתה בחודש חמישי ולרגע לא היה לה ספק שאני שלה והיא שלי. היא גידלה אותי בצמר גפן, בחום ואהבה ללא תנאי. היא היתה חמה ואוהבת גם כלפי חברי וחברותי (שבאו לבקר גם כשלא הייתי בבית). היתה בה אנושיות שכבר לא פוגשים היום, רגישות, לב רחב ויכולת נתינה שלא קיימים היום.
כל חיי היא הבטיחה לי שתמיד תהיה שם בשבילי ושלעולם לא תעזוב אותי.
במרץ 1995 כשהייתי בת 18.5 היא נפטרה. הלכה לישון ולא קמה. בספרות המקצועית קוראים לזה – דום לב.
בלי הודעה מוקדמת, בלי הכנה, בין לילה נדם הלב הגדול והרחב של אמא והלב שלי החסיר פעימה ונפער בו חור עצום שלא ניתן למלא/לסגור.
אין לי מילים לתאר את אותה התחושה של ילדה-נערה שנשארת בלי עמוד התווך שלה, בלי ההבטחה הגדולה שלעולם לא יעזבו אותה.
אנשים שואלים תמיד 'איך את מתמודדת' והתשובה היא שבמשך השנים התרגלתי לאובדן, בעיקר בכך שהמשכתי לחיות. למרות האובדן, הרשיתי לעצמי לחיות והחיים מכהים ומטשטשים את הכאב.
בשנים הראשונות הכאב הוא יום יומי וקשה מנשוא, קשה מאוד לעכל ולקבל את העובדה שהיא פשוט לא כאן ולא חוזרת, שאין מי שתחבק ותלטף ותקבל ללא תנאי, שאין על מי להניח את הראש ולבכות ושאין את מי לשתף…
בשנים הבאות קשה בסופי שבוע, בחגים, בימי הולדת.
בשנים שאחר כך, קשה בחתונה, בהריון, בלידה, בימי הולדת של הילדים, כשסבתות באות לגן/בית ספר, בחופשות, כשהילדים חולים, כשאני חולה ואין מי שתבוא לפנק…אין מי שתציע סיר מרק, חיבוק ועזרה עם הילדים…
אני יכולה להמשיך ולתאר עד כמה חסרה לי אמא שלי, עד כמה אני משתוקקת לחיבוק, לליטוף, לשיחת הטלפון הזו שתעודד ותחדש לי את האנרגיות, לעזרה עם הילדים ולסיר מרק החם כשאני חולה.
לפעמים אני חולמת שאני מזמינה אותה לקפה, לארוחה ושם מספרת לה על כל מה שאני חווה. משתפת אותה בחוויות היום יום ואמא בטח שוב תאמר עם חיוך רחב ומבט חם בעיניים שאין לה ספק שאני חזקה ויכולה לעשות כל מה שאני רוצה ושהיא פה בשבילי, לתמיד, שומרת עלי.

מכתב שלא שלחתי

מכתבכבר שנים (ארבע בערך) שאני רוצה לשלוח את המכתב הזה ואין לי אומץ. מתביישת.
שנים שאני מנסה לקבוע עם האמהות מפגשים אחר הצהריים לבן שלי. אני מתנדבת להביא, להחזיר, דואגת להביא אותו לימי הולדת, מזמינה לסרט ומה לא…
בכל פעם שאמא אומרת לי 'הוא עמוס', 'לא פנוי', כבר קבענו עם ילד אחר' או פשוט לא חוזרות להודעות שלי – אני מתכווצת והלב שלי נחמץ.
האכזבה שהבן שלי צריך להתמודד איתה כל פעם (כל יום) מחדש, שוברת לי את הלב. רגע אחד הוא כולו מלא התרגשות וציפיה והעיינים מבריקות ורגע אחר כך הוא מאוכזב, מושפל, מתכנס בתוך עצמו ויחד איתו כל החלומות שהיו לו – לשחק ב WII, ב PSP, בלגו, לאכול ולשתות והוא הולך לשחק לבד, שוב…

אני מחבקת ומנסה לנחם אותו, אבל עם הזמן לא נשאר לי מה לומר לו, כואב לי לראות אותו ככה, הילד שלי, הרגיש, החם, האוהב, החכם, היצירתי, מלא שמחת חיים מתאכזב שוב ושוב.

בפעמים שכן מתגשם החלום, והוא זוכה לחלוק את הזמן שלו עם הילדים מהכיתה, כולם נהנים. בסוף יום כזה הוא חוזר מאושר ומלא ביטחון עצמי והם לרוב לא רוצים ללכת הביתה. ביום כזה הוא מרגיש שחלומות כן מתגשמים (לפעמים) ושהיה שווה לחכות.

לא פעם אני חושבת איזה כייף לאמהות האלו, שהילדים שלהם מקובלים (והילדה שלי 'מקובלת'), אני מקנאה בכן, שאתן לא יודעות בכלל איך זה מרגיש, בשביל הילד שלכן ובשבילכן.

אני יודעת שלכולן יש חיים, לכל אחת יש את העיסוקים שלה, הצרות והקשיים שלה ובתוך כל זה, כל אמא שמה את הילדים שלה במקום הראשון.

אבל אם עוצרים לרגע ומסתכלים, רואים שיש פה ילד שקשה לו, שסובל. ילד שרוצה חבר. הוא מחכה (ולפעמים מתחנן) שיזמינו אותו, שירצו אותו. אני בלב מתפללת שיזמינו את הבן שלי או יאפשרו לילדים לבוא אלינו ובזה יעלה הערך העצמי שלו.
כל פעם שמסרבים לו, יורד עוד קצת הערך העצמי שלו, הוא מרגיש שהוא לא אהוב ולא רצוי ושבכלל, אין טעם לנסות שוב ואני רוצה שלא יוותר!

"צריך כפר שלם לגדל ילד"
הלוואי שכולנו נדאג ונהיה אחראים לכל הילדים ונחנך אותם שכולנו בני אדם שצריך לכבד ולהתייחס באופן שווה והוגן.

וירושליייייייייייייייים!

בעקבות יום ירושלים שהיה, הילדים ביקשו שנבקר בעיר הקודש.
ניצלנו את מזג האויר המושלם בשבת ומיד אחרי ארוחת הבוקר עלינו לעיר הבירה.
התחלנו את הסיור ב'קרית הלאום' בגבעת רם, עברנו דרך בית משפט העליון, משרדי הממשלה והדובדבן שבקצפת – הכנסת.
זו היתה פעם ראשונה שביקרנו בכנסת עם הילדים, בשבת הכנסת סגורה למבקרים ובכל זאת, למרות שזו לא היתה הפעם הראשונה עבורי, התרגשתי. תוך כדי ההסברים שלי על 'המקום שבו מתקבלות ההחלטות הכי חשובות במדינה' עמדו לי דמעות בעיניים.
משם המשכנו לכיוון העיר העתיקה.
חנינו בחניון 'ממילא', 20 ש"ח לכל היום. במושגים של המרכז זה כמעט בחינם!
מחניון ממילא עולים לרחבה שמובילה לשער יפו ולשוק בעיר העתיקה.

052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 183
זה הזמן להכנס למשרד המודיעין לתיירים ולהצטייד במפת רחובות וכל מידע חשוב אחר שיהפוך את הסיור מסתם סיור לסיור מעניין ומהנה.
זו גם הזדמנות להצטייד בביגל ירושלמי חם ושקית נייר מגוגלגלת ובתוכה זעתר.

052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 018 משם המשכנו במסלול שמוביל לכותל דרך הרובע היהודי

052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 033ביקור קצר בקארדו

052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 038משם לתצפית על הכותל
052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 076 052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 084וכיפת הזהב
052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 094קצת צילמו  אותנו

052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 086וצילמנו גם

052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 088ומשם ליעד הנכסף – הכותל! (מומלץ להגיע עם צעיף/שאל)

052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 095שם עצרנו לתכנן את המשך המסע ולהתרענן 🙂

052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 125והחלטנו לחזור דרך הרובע הארמני

052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 147 052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 144ומשם על החומות

052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 135דרך מנזר דורמציון

052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 171 052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 170 052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 169 052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 167 052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 153 052013 ירושלים הרובע היהודי והכותל 172חזרנו חזרה לשער יפו.
שם עצרנו לארוחה קלה ב Jacob's Pizza – https://www.facebook.com/oldcitypizza?fref=ts
פיצה מעולה בטעם של איטליה, מבחר תוספות ומחיר סביר!
ושירות מצויין!! אנחנו עוד נחזור…

עייפים אך מרוצים, ירדנו חזרה הביתה למרכז, לא לפני שעצרנו לכנאפה ובקלאווה באבו-גוש כי אם כבר אז כבר…

שבועות במוזיאון

אסרו חג – מכבסת מילים של משרד החינוך לעוד יום חופש…
בבוקר, בשיטוטי ברשת, גיליתי שהיום הוא 'יום המוזיאונים הבינלאומי' – פעם בשנה פותחים מוזיאוני ישראל את שעריהם לקהל הרחב, ובחינם!
מטרתו של יום המוזיאונים לחשוף את העושר התרבותי ולעודד את הציבור לבקר וליהנות מכך.
בחיפוש מהיר מצאתי את 'מוזיאון האדם והחי' ברמת גן, מוזיאון של טבע ומדע.

המוזיאון נמצא צמוד לפארק הלאומי, בצד הדרומי של הפארק. כמו שרק בישראל יכול לקרות, אף שלט או סימן לא יובילו אתכם אל המוזיאון וככל שתשאלו יותר אנשים בדרך, כך יהיו יותר אפשרויות גישה למוזיאון.

בכניסה למוזיאון חיכתה בחורה נחמדה שהודיעה שפעילת בנושא ביות בע"ח בדיוק החלה וכדאי שנצטרף. מדריכה חביבה הובילה קבוצת הורים וילדים בתוך המוזיאון והסבירה על תהליך הביות, כיצד בייתו בני האדם את החיות (כבשה, פרה, סוס, כלב, חתול) ומה היתה המטרה. הילדים ישבו מרותקים ונהנו מההסבר ומסרטון קצר שראו בסיום

שבועות במוזיאון האדם והחי 062013 019

עברו בין תחנות שונות ומעניינות
שבועות במוזיאון האדם והחי 062013 035 שבועות במוזיאון האדם והחי 062013 039 שבועות במוזיאון האדם והחי 062013 042 עשו פעילות יצירה קצרה שבועות במוזיאון האדם והחי 062013 057טיילנו בפארק והביתה 😉 שבועות במוזיאון האדם והחי 062013 060לסיכום, הסיור היה מעניין ועשוי בצורה ברורה ומושקעת, הילדים התעניינו ונהנו מאוד.
עוד נחזור באחד מימי הקיץ הלוהטים כשנחפש מפלט מהחום…

!NOT made in China

הפוסט הבא נכתב בעיקר לנשים שביננו ולכן נכתב בלשון נקבה. גברים, איתכם הסליחה.

מכירות את ההרגשה שאתן מתאהבות בפריט לבוש מסויים וכשאתן מסתכלות על התג של הבגד כתוב Made in china…
כמה שזה מאכזב, במיוחד כשמדובר בבגד ממעצב אופנה, יקר, מחיר שאמור להעיד על מקוריות ואיכות.

לפני כשנה הכרתי מעצב צעיר ומוכשר בשם תומר בן כנען.

052013 פתיחה תומר 022
לתומר חנות קטנה ומטריפה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב והיום בשעה טובה נולדה החנות החדשה באלנבי 92 תל אביב.
הבגדים של תומר מאופיינים בכך שהם מקוריים, צבעוניים, נוחים, נעימים, איכותיים, במחיר שכל אחת יכול להרשות לעצמה והכי חשוב Made in Israel!!

052013 פתיחה תומר 010 052013 פתיחה תומר 009כמובן, שלא יכולתי להתאפק ופירגנתי לעצמי שמלה 😉
שגם מחמיאה למבנה הגוף שלי (אתגר לא פשוט אחרי ארבע לידות), נוחה (יכולה להרגיש 'לבושה' ובנוח בו זמנית, הבד נעים וכייפי) מקורית (יש מספר אפשרויות של קשירה שממש משנות את הבגד) איכותית,
תשמש אותי בבוקר עם כפכפים שחורים ובערב עם נעלי עקב ולא יקרה!

052013 פתיחה תומר 018ואחרי שפירגנתי לעצמי ובעיקר כי אני מאוד אוהבת את תומר והקולקציה שלו, אני מפרגנת כאן לתומר.

אמא חוגגת – חלק א'

עונת ימי ההולדת נפתחה…
ילדי יולי אוגוסט מזדרזים לחגוג לפני שכולם יוצאים לחופשה.
אמיר נולד ב-17.05 ולכן גם הוא בין החוגגים החודש, הוא יהיה בן 4.
אני מאמינה שבגיל הזה עדיף יום הולדת ביתי מאשר יום הולדת עם מפעיל מחריש אזניים ואם אפשר, לחגוג באמצע השבוע ולא שוב בשבת (זה היום היחיד בשבוע לנוח ולטייל בהרכב משפחתי)

פתחנו את חגיגות ה'חודשהולדת' ביום הולדת בגן.
אמיר התחיל בספטמבר 2012 גן ט.ט.חובה של העיריה, לפני כן הוא היה איתי בבית (למי שתוהה, הוא לא ישב כל היום בחדר מול הטלויזיה) ועבורו, זו חגיגת היום הולדת הראשונה בגן! כשלעצמו, מרגש מאוד!!
אני לעומת זאת, למודת נסיון משני ילדי הגדולים (נעם 9, תמר 7)
למרבה ההפתעה והשמחה, הפעם לא קיבלנו רשימה עתירת סוכר וצבעי מאכל אלא מלאה בכל טוב, בריא ומזין! עד כדי כך שהתקשרתי לברר אם אין טעות ברשימה…שאפו לאתי הגננת המקסימה 🙂
בבוקר הכנו רבעי פיתה עם חומוס/גבינה/גבנ"צ, פלטות של ירקות וביצים קשות, התלבשנו בלבוש חגיגי ויצאנו בהרכב מלא לגן.

לכבוד האירוע, התבקשנו לרכוש כלים חד פעמיים, מפות ומפיות. הפעם נבחרו מפות של פו הדב לבקשתו של אמיר, מפיות וכלים ירוקים שקצת ימתנו את הצבעוניות של המפות.
היום ניתן לרכוש ה-כ-ל On line ולקבל ארוז הביתה. יש הרבה עסקים ברחבי הרשת וכדאי ואפשר להשוות מחירים.

052013 יום הולדת אמיר 124

אתי הוכיחה שאפשר לחגוג יום הולדת לא רועשת ומחרישת אזניים וגם כשהטייפ מפסיק לעבוד, החגיגה נמשכת!

052013 יום הולדת אמיר 060

'אין אין אין חגיגה, בלי בלי בלי בלי עוגה!'
היום אפשר למצוא בספרים שעוסקים בעוגות ימי הולדת, אינספור רעיונות לעוגות מעוצבות, החל בדפי סוכר אכילים, קרמים צבעוניים, סוכריות וממתקים וכלה בעוגת מבצק סוכר.
לפני מספר חודשים דיפדפתי עם אמיר בספר עיצוב עוגות יום הולדת שיש לנו בבית. כבר אז אמיר בחר בעוגת 'קשת בענן' ואני חשבתי שעד היום הולדת הוא ישכח ממנה. אז זהו, שהוא לא שכח והזכיר לי את הספר והעוגה ואני הבנתי שהנה יש לי אתגר! ואני אוהבת אתגרים 😉
בערב שלפני היום הולדת אפינו ביחד עוגת שוקולד קלאסית שילדים אוהבים, בעזרת כוס הוצאתי עיגול מהמרכז כך שנשארה לי עוגה עם חור באמצע ואותה חציתי לשתיים. כל חצי עוגה הפכה לקשת בענן בעזרת קרם וניל שנמרח עליה וסוכריות צבעוניות שזריתי עליה.

052013 יום הולדת אמיר 015

אמיר מכבה את הנר

052013 יום הולדת אמיר 085בעוד שבועיים 'ה'חגיגה בבית….

נווה אטיב | רימונים | משפחה 'ברוכה' בחופשה

רוב החופשות שמציעים כפרי הנופש/בתי המלון מותאמים לזוג / זוג+2 במשפחה שלנו, זוג + 3 + תינוקות או אם רוצים פחות לסבך עניינים זוג+4 = ברוכת ילדים
שזה בעברית בית מלונית '2 חדרים' שזה במושגי חשבון הבנק שלי 'חופשה לשתי משפחות'

ביום שלישי בבוקר קפצה לי מודעה של הדקה ה-90 שבישרה על דיל מדהים במחיר רצפה אמיתי
כמובן שהשויתי בכל האתרים שאני מכירה וניסיתי כמו ישראלית טובה לבקש עוד הנחה/הטבה לפני שמסרתי את פרטי כרטיס האשראי
בעלי שיחיה השתמש בכל הספונטניות שבו וכך מצאנו את עצמנו ביום שבת בצהריים ארוזים וחגורים במיניוואן המשפחתי בדרכנו לנווה אטיב!

אני רוצה כאן לציין עובדה חשובה. שיוצאים בשבת, הכבישים ריקים, אין תנועה כמעט, מה שהופך את הנסיעה למושלמת.

בנווה אטיב התאכסנו בכפר הנופש 'רימונים'. המקום נקי וכבר בקבלה היה ריח משכר של ספא יוקרתי.
כשמו כן הוא, כפר נופש שבנוי בצורת בקתות עץ. אמנם התחזוקה בחדרים לא מהמצויינות, אבל הניקיון לקח בגדול!
האטרקציה המרכזית עבור הילדים, אחרי פינת החי, היתה הבריכה המקורה והג'קוזי החם.
דבר נוסף שריגש את הילדים היתה הגלריה שבה הם ישנו. גלריה שבנויה מעל חדר האמבטיה בבקתה, בטוח לחלוטין (עם מעקה סורגים שנסגר לגמרי למניעת נפילות)

נווה אטיב
גלריהחדר האוכל מרווח ומאובזר והיה בהחלט מספק. האוכל היה מגוון והיה מבחר מספיק גדול אבל לא גדול מדי. עובדי חדר האוכל היו שירותיים ואדיבים ומוכנים תמיד לכל בקשה שהיתה לנו. (כסא לתינוקת, מאכל מסוים שלא הוגש באותו יום עבור אחד הילדים וכו'.)

בערב הראשון, בהמלצת פקיד הקבלה, רפעת, יצאנו למג'דל שאמס. עיירה דרוזית מצפון לנווה אטיב.
אכלנו במסעדת XO, מסעדה מודרנית ומגוונת, קיבלנו 10% הנחה מהמלון.

בבוקר יצאנו לטייל בשמורת 'תל דן'. עבור הכניסה שילמנו 88 ש"ח (לשני מבוגרים + שני ילדים)
בחרנו ללכת במסלול הארוך, כשעתיים כולל מנוחה בדרך להתרעננות, הנחל מלא מים קרירים ונעימים ומסביב הכל ירוק.
חוויה נעימה במיוחד כשחם.

תל דן

תל דן
בערב השני, אכלנו במסעדה אותנטית 'יא הלה', קיבלו אותנו בחום ובנדיבות שמאפיינת את הדרוזים.
האוכל היה טעים ומיוחד בטעמים שלו.

למחרת, חשבנו לטייל בנחל שניר. אבל הילדים שבילו שעתיים קודם לכן בבריכה נרדמו בשניה שלחצנו על הגז…
החלטנו להמשיך לכיוון המרכז.
אחרי כשעה של נסיעה, החלטנו שחבל לא לנצל את העובדה שאנחנו כבר בצפון ועצרנו בכנרת.
בטבריה הצטיידנו בקרם הגנה, ג'ל רחצה ושמפו, מגבונים, שתיה קרה וחטיפים.
במקור, חשבנו לבלות את הזמן בחוף גיא, אבל 80 ש"ח כניסה לאדם (400 ש"ח למשפחתנו) שכנעו אותנו לסיים את היום בחוף מוכרז סמוך (20 ש"ח כניסה למבוגר כולל כיסא)

זו הזדמנות להודות לחיים המציל שלקח את הילדים לסיבוב על החאסקה שלו והשאיר את הילדים עם חוויה בלתי נשכחת!

נווה אטיב 042013 לג בעומר 085