טובים השניים | תיאטרון אורנה פורת

הגעתי עם שני ילדי (9,6) להצגה טובים השניים

PhotoGrid_1437424447171[1]

זו הפעם הראשונה שראיתי בתיאטרון ילדים נגינה (קלידים וכלי הקשה) שמלווה שחקנים שרים 'חי' על הבמה.
שני אלו, תרמו במידה רבה לאוירה.

במרכז הסיפור המתרחש בארמון, המלך מלכיטוב, מזכירולה ושני המשרתים עקשניתה ולבדידי. כולם מאוד רוצים לזכות במקום הראשון בתחרות הארמון הכי הכי. אלא ששני המשרתים, לא מפסיקים לריב.

המלך מלכיטוב המיואש, נפל למשכב. התרופה למחלתו היא – אבן. מי שיחזיק אותה קרוב לליבו, יחלים מיד.
כדי להגיע אל האבן צריך לעבור דרך יער, כפר, נהר ומינהר (מנהרה בהר) ממנו איש לא חזר. שם, בין האבנים הזוהרות שוכנת אבן המרפא.

כל אחד מהמשרתים מתנדב באופן עצמאי למשימה, אלא שאת האבן יכולות להרים רק ארבע ידיים, אחים, רצוי תאומים. כשנראה שהכל אבוד מפני שהמשרתים, התאומים, לא מסתדרים ביניהם, הם מחליטים לצאת  להביא את האבן.

בדרכם, הם פוגשים דמויות שונות. לכל אחת מהן יש מסר שיסייע להם בהמשך הדרך.
חסי וחסידוש החסידות – מעבירות את המסר שביחד קל יותר להתגבר ומשאירות למשרת מפה
סבתא יער – מעבירה מסר שלא להתבייש, לבקש עזרה, כי כל אחד צריך קצת עזרה ומשאירה למשרתת מצפן שיראה את הדרך
אביר – רוצה לזכות בתחרות חץ וקשת בידה של הנסיכה – קשת לא יכולה בלי חץ וחץ חסר ערך ללא קשת, יחד הם משלימים. בדיוק כמו המפה והמצפן שקיבלו המשרתים.
גמדים –  שני אלו לא מצליחים לחלוק ביניהם בננה. הויתור זה לזה הופך אותם למאושרים פי כמה.

הם מגיעים לנהר, עקשניתה מתעקשת לקפוץ למים בלי לדעת לשחות וכמעט טובעת. היא נזכרת בעצה של סבתא יער ומבקשת עזרה מלבדידי ששמח לתת לה שיעור שחיה. בהמשך, הם חוצים את המינהר ומגיעים לתהום, גם שם הם משתפים פעולה ומתגברים ביחד על הפחד.

PhotoGrid_1437424354907[2]

בסוף המסע, מצליחים המשרתים להביא את האבן למלכיטוב. הוא מחזיק אותה קרוב לליבו ומחלים.

ממליצה מאוד על ההצגה, למי שרוצה להעניק לילדיו ולעצמו שעה של תרבות. להנות מלחנים, שירה, תפאורה ותלבושות מושקעים וטקסט מכבד ורהוט.

בין השורות לומדים הילדים ללמוד לבקש עזרה, לעבוד ביחד, בשיתוף פעולה ולוותר זה לזה.

הילדים (בני 9,6) היו מרותקים לאורך כל ההצגה וכשיצאנו הם חזרו ואמרו שלמדו שחשוב להשתדל לא לריב, לותר זה לזה ולשתף פעולה. גם אם מאוד קשה ליישם.

ההצגה מיועדת לילדים בגילאי 6-9, לטעמי, גם ליותר גדולים.

אחראים לכל  הטוב הזה:

מחזה: שירילי דשא ובן זיידמן בימוי: שירילי דשא
מוסיקה: בן זיידמן כוריאוגרפיה: שחר פרץ תפאורה ותלבושות: חגית אביר תאורה: אורי מורג
אביזרים: נרקיס אלבה ע. במאי: שירן גרוס

משתתפים: עדי אייזנמן, הילה סורג'ון, רויטל זלצמן, תומר אופנר
נגן: תמיר ליבוביץ'

לצפיה בקליפ ההצגה לחצו כאן

מועד קרוב: 28.08.15  בשעה 11:30 מוזיאון ת"א לאמנות

מודעות פרסומת

ויק מוניס | תמונות מכל דבר | מוזיאון תל אביב לאומנות

"באומנות אין דבר כזה אין דבר כזה" (אלדד זיו)

Urbanmotherblog
Urbanmotherblog

במוזיאון תל אביב לאומנות מוצגת כעת התערוכה של ויק מוניס.
ויק מוניס, יליד ברזיל (1961 ) השתמש בחומרים מפתיעים – כגון סוכר, שוקולד, קטשופ, יהלומים, אבק ופסולת ובקנה המידה, ליצירת 'קאברים' ליצירות מוכרות וידועות מתולדות האומנות.
בסוף התהליך שהעניק דימוי חדש ליצירות צילם אותן והצילומים מוצגים בתערוכה.

בתערוכה יוצגו מרבית סדרותיו, בין היתר: "תמונות שוקולד", "תמונות אדמה" ו"תמונות זבל".

Urbanmotherblog – תמונת שוקולד
Urbanmotherblog תמונת אדמה

 

Urbanmotherblog תמונת אדמה
Urbanmotherblog תמונת זבל

אני התרשמתי במיוחד מ"תמונות היהלומים"

Urbanmotherblog

 

תמונות "נייר עיתון"

Urbanmotherblog
Urbanmotherblog
Urbanmotherblog

ותמונות "התבלינים"

גם הילדים נהנו להסתובב בתערוכה ולגלות חפצים מוכרים ומעניינים ביצירות

PhotoGrid_1399794657458[1]במקביל לתערוכה מתקיימת סדנה לילדים מגיל 6-10.
בסדנה, אחרי הסבר קצר, הילדים יכולים לחוות את תהליך היצירה של תמונה מחומרים במרקמים שונים ואת המעבר מציור לצילום.
Urbanmotherblog

על מנת להתנסות בטכניקה, צריך הדפס של תמונה, שקף בגודל התמונה, חומרים במרקמים שונים (חול צבעוני, נצנצים, גזרי נייר, חול ובעצם, כל חומר זמין, אפילו אוכל) ומעט דבק פלסטי.

מניחים את השקף על ההדפס ומורחים דבק פלסטי על חלקים בתמונה ועליהם מפזרים מעט מהחומרים, את העודפים מסירים ובסוף, מתקבלת על השקף תמונה מחומרים שונים.

PhotoGrid_1399793968637[1]

לסיום התהליך, בוחרים רקע צבעוני שיבליט את היצירה שעל השקף ומצלמים. ממש כמו שעשה ויק מוניס.
PhotoGrid_1399794350659[1]PhotoGrid_1399794528790[1]הסדנה אורכת כשעה והיא מהנה מאוד עבור הילדים.