מרכז נא לגעת | סדנת גבינות ויין בחשיכה | נמל יפו

PhotoGrid_1437420692951[1]

היתה לי הזדמנות בעבר להגיע לארוחת ערב במסעדת בלקאאוט שבמרכז נא לגעת בנמל יפו, אלא שפחדתי ונמנעתי. פחדתי ממה שארגיש בעקבות החוויה.

במרכז נא לגעת, המלצרים כבדי ראיה, עיורים וחרשים (מי שלא, חייב ללמוד את שפת הסימנים). המקום הוקם בכדי לתת לבעלי המוגבלויות הזדמנות שווה ומקום עבודה .

הגענו בזוג לחגוג את יום הבסטיליה בסדנת גבינות ויין. התנסיתי בעבר בסדנת טעימות יין, אלא שהפעם זו היתה סדנה מיוחדת במינה, היא התקיימה בחשיכה. לפני שנכנסנו לסדנה קיבלנו הדרכה שתעזור לנו בהמשך. רחצנו היטב ידיים, כי נצטרך להשתמש בהן בהמשך, קיבלנו מלצר – מדריך שילווה אותנו בחשיכה וידריך אותנו לא רק בדרך אלא גם ינחה אותנו איך לגשת לשולחן, למה שמונח עליו ויהיה זמין לכל דבר שנצטרך, בתנאי שנקרא לו ולא ננופף בידיים (הרי הוא לא רואה)

במפגש עם המלצר שלנו, מוחמד, נחמץ ליבנו על כך שהוא חיכה לנו בחשיכה. אחרי רגע נפל לנו האסימון, שזה לא באמת משנה לו, כי הוא כבד ראיה. למרות המוגבלות, מוחמד שומר על מצב רוח וחוש הומור. הוא נוהג בנו ברגישות ורכות מיוחדת כאילו אנחנו מכירים מזמן.

מוחמד הנחה אותנו לא להניח ידיים על השולחן, שלא יפלו לנו הכוסות והאוכל. אותי עניין איך בכלל נכנסים לתוך החושך, איך צועדים פנימה, איך סומכים בעיניים עצומות על מי שהרגע פגשנו. מוחמד לקח לי את היד ואמר 'לעשות רכבת'. פתאום הבנתי שזה לא פשוט להשתמש במגע שאמור להיות שמור לרגעים אינטימיים, בשגרה.

PhotoGrid_1437420919138[1]

מרגע שעברנו בדלת, היינו תלויים לגמרי במוחמד. מאותו הרגע, הפכנו אנחנו להיות המוגבלים והוא הרואה.

מוחמד הוביל והושיב אותנו לשולחן. יכולתי לחוש שיושבים לידי ובעיקר לשמוע את כל היושבים מסביבי מדברים. יכולתי ממש לשמוע סיפורים שונים וגם להתמקד בכל אחד ואחד מהם בנפרד. מדהים איך חוש השמיעה מתחדד כשחוש הראיה לא קיים.

סדנת היין החלה. הייתי קשובה במיוחד. אין טלפונים, אין הסחות דעת. בסדנה רגילה, הראיה מהווה אחוז גבוה, כמעט 100% כשחוש הטעם והריח רק מאשרים את מה שהעין רואה. בסדנה בחשיכה, הכל נקבע על פי חוש הטעם והריח. הריחות והטעמים מתחדדים, המרקמים מקבלים מקום מרכזי בחוויה.

טעימות היין והגבינה היו שונות מאלו שהכרתי. כדי לדעת מה אני טועמת הייתי צריכה לחבר את המרקם, הריח והטעם וגם אז, לא תמיד זה הספיק.

בחוויה האישית שלי אני דברנית לא קטנה, בחשיכה השתתקתי. הרגשתי נוח לא לדבר. הרגשתי נוח לצחוק ולהשתחרר. היושב לצידי ששותק רוב הזמן, נפתח. הרגיש נוח לשאול ולדבר. יש משהו מאוד משחרר כשלא מביטים בך. השיפוטיות לא נראית.

בתחילת הפוסט הזכרתי בעלי המוגבלויות. בסוף הסדנה יצאתי בהרגשה שבעלי המוגבלויות האמיתיים הם הרואים. לפעמים הראיה מגבילה. היא לא מאפשרת לחושים האחרים לבוא לידי ביטוי, מונעת מחלקנו עשיה ומניעה אחרים לעשות דברים שהיו מוכנים לותר עליהם. מביאה איתה ביקורתיות ושיפוטיות. מכריחה אותנו לראות מה שלא חייבים. האור נמצא אצל כל אחד בפנים ומקרין החוצה.

אני שמחה ונרגשת שהסכמתי לקחת חלק בחוויה הנדירה הזו ואין לי ספק שזו רק הפעם הראשונה בדייט בחשכה.

מודעות פרסומת

מוזיאון הילדים בחולון | התחברנו, מה החיבור שלכם?

הבן הבכור שלי בן 9. אנחנו מכירים וביקרנו במוזיאון הילדים בחולון מספר לא מבוטל של פעמים. טיילנו עם ינשול, יצאנו למסע עם הפרפרים ותיקנו את ממלכת הזמן וחקרנו גם את היער הקסום. בכל אחד מהביקורים יצאנו עם טעם של עוד. PhotoGrid_1384330324382[1] בתוך המוזיאון נמצא מרכז 'בגובה העיניים' שחונך תערוכה חדשה בשם 'התחברנו'. זוהי תערוכה אינטראקטיבית מרתקת וייחודית לילדים, במרכזה אמנות הנוצרת על ידי חיבור בין חפצים (לפעמים אף חפצים יומיומיים) שלוקטו בידי אמן והופכים ליצירה חדשה.

הלכתי עם תמר (בת 7) ואמיר (בן 4) הילדים התנסו במגוון מתחמים במסגרת 'התחברנו':

בחלל תיאטרון ייחודי צפו הילדים בהצגה גאונית, מושקעת ומשעשעת של תיאטרון חפצים. תתרשמו בעצמכם

בסדנת המולטימדיה, ישבו על כסאות בצורת מקשי מקלדת מול עמדות מולטימדיה, מסכי מגע (טאץ') שמותקנים על כני ציור, מותאמים לגובה הילדים ויצרו באמצעות תוכנה מיוחדת קולאז', שהורכב ממאגר של חפצים מעולם הילדים: מפתחות, סרגלים, כפתורים וכו'. את התוצאה הדפיסו עבור כל ילד. PhotoGrid_1384328640890

בחדר המוסיקה והתנועה – צפינו בסרטון מקסים ומשעשע שבו למדנו כיצד ניתן לצור מוסיקה מחפצים שנמצאים בשימוש יומיומי בכל בית. אחר כך, התחבר כל ילד אל חפץ, איתו ניגן ובנגינה משותפת של כל הילדים, נוצר קולאז' מוסיקלי. תוכלו להציץ כאן 

PhotoGrid_1384328512794 בגלריה- התקיים מפגש חווייתי עם יצירות האמנות המוצגות בגלריה: מגוון של קולאז'ים ואסמבלאז'ים העוסקים בחיבורים שונים.

היצירות סביבן התנהלה הפעילות בתערוכה הן של האמנים: אורי אליעז, אירית חמו, אניסה אשקר, ג'ניפר בר-לב, דודי שמאי, דרורה דומיני ויואב שביט.

PhotoGrid_1384328743966

בחדר היצירה – בו נמצאים שולחנות וכסאות בגובה הילדים וחומרי יצירה שונים שבטוחים לשימוש הילדים, יצרו הילדים יצירה אישית בהשראת אחת היצירות שבגלריה, באמצעות שימוש בחפץ מוכר ויומיומי שהפך ליצירה חדשה. אנחנו יצרנו דג מכפפה ואביזרים משלימים כמו קפיצים, מנקי מקטרות ונוצות. 

PhotoGrid_1384328833560

מעבר לחוויה המעניינת והיחודית, שמחתי לגלות שניתן להראות לילדים כיצד ניתן להשתמש באמצעי המולטימדיה לצורך יצירת אומנות. בעיני, כל המתחם מאוד מרשים ומעורר השראה. ניכר כי במקום הושקעה הרבה מחשבה ומקצועיות.

הפעילות נמשכת כשעתיים ומיועדת לגילאי 4 עד 8 . אני ממליצה לכל המשפחה להגיע.

תודה מיוחדת לדא דא המדריכה המקסימה, הסבלנית והמקצועית שהובילה אותנו!