שרלוק הולמס | תיאטרון אורנה פורת

תמיד אהבתי לקרוא ספרי בלשות. שרלוק הולמס, היתה דמות שעניינה אותי במיוחד.
לכן התרגשתי מאוד לבוא לצפות עם המתבגרים (11.5, 9.5) בהצגה.

במרכז הסיפור המתרחש בפנימייה היוקרתית בלונדון שרלוק הולמס הנער, קצת מוזר אך חריף בצורה בלתי רגילה, שותפו החדש לחדר ווטסון וחבריו ללימודים אליזבט, אחיה ג'פרי, לצד הזוג פרקינס המנהלים וקלוד הטבח.

PhotoGrid_1452973347556

מה שמתחיל כסיפור פשוט של הכרות וחברות של שני נערים בפנימיה, הופך לסיפור בלשי מרתק כשגביע יוקרתי נעלם ונמצא בתיק האישי של שרלוק. בעקבות המקרה הזה שרלוק מסולק מבית הספר. הנער העקשן והמוכשר, חוזר לחפש את הגנב כשהוא משתמש בפרטים הקטנים הנראים לעין.

תהליך החקירה מורכב ומסתבך וכולם חשודים. אלא ששרלוק יודע ש"הדברים הם לא תמיד כפי שהם נראים" וכשהוא משלב בין הפרטים ונחוש בדעתו, הוא מצליח לפתור את התעלומה, למצוא את הגנב ולחזור ללמוד בפנימיה.

את הפרס שקיבל עבור הגביע שמצא, הוא מחליט להעביר למי שבאמת זקוק לכסף.

ממליצה מאוד על ההצגה, למי שרוצה להכיר לילדיו את הג'אנר של סיפורי הבלשות ואת שרלוק בפרט. להנות משחקנים מעולים, תפאורה מינימליסטית אך מדוייקת להפליא ותלבושות מושקעות, ברוח התקופה שבה חי שרלוק הולמס וטקסט מתובל בהומור מצויין.

בין השורות לומדים הילדים על הצורך בחברות, חברים ועזרה לזולת.

הילדים (בני 11.5, 9.5) היו מרותקים לאורך כל ההצגה וכשיצאנו הם חזרו ואמרו שזו ההצגה הטובה ביותר שראו!

ההצגה תועלה בבכורה בפסטיבל ירון שיתקיים בפורים (בין התאריכים 25-23.3.16) במרכז סוזן דלל

בתאריך 23.3.16 בשעות : 10:30,12:00,16:00,17:30

מודעות פרסומת

טובים השניים | תיאטרון אורנה פורת

הגעתי עם שני ילדי (9,6) להצגה טובים השניים

PhotoGrid_1437424447171[1]

זו הפעם הראשונה שראיתי בתיאטרון ילדים נגינה (קלידים וכלי הקשה) שמלווה שחקנים שרים 'חי' על הבמה.
שני אלו, תרמו במידה רבה לאוירה.

במרכז הסיפור המתרחש בארמון, המלך מלכיטוב, מזכירולה ושני המשרתים עקשניתה ולבדידי. כולם מאוד רוצים לזכות במקום הראשון בתחרות הארמון הכי הכי. אלא ששני המשרתים, לא מפסיקים לריב.

המלך מלכיטוב המיואש, נפל למשכב. התרופה למחלתו היא – אבן. מי שיחזיק אותה קרוב לליבו, יחלים מיד.
כדי להגיע אל האבן צריך לעבור דרך יער, כפר, נהר ומינהר (מנהרה בהר) ממנו איש לא חזר. שם, בין האבנים הזוהרות שוכנת אבן המרפא.

כל אחד מהמשרתים מתנדב באופן עצמאי למשימה, אלא שאת האבן יכולות להרים רק ארבע ידיים, אחים, רצוי תאומים. כשנראה שהכל אבוד מפני שהמשרתים, התאומים, לא מסתדרים ביניהם, הם מחליטים לצאת  להביא את האבן.

בדרכם, הם פוגשים דמויות שונות. לכל אחת מהן יש מסר שיסייע להם בהמשך הדרך.
חסי וחסידוש החסידות – מעבירות את המסר שביחד קל יותר להתגבר ומשאירות למשרת מפה
סבתא יער – מעבירה מסר שלא להתבייש, לבקש עזרה, כי כל אחד צריך קצת עזרה ומשאירה למשרתת מצפן שיראה את הדרך
אביר – רוצה לזכות בתחרות חץ וקשת בידה של הנסיכה – קשת לא יכולה בלי חץ וחץ חסר ערך ללא קשת, יחד הם משלימים. בדיוק כמו המפה והמצפן שקיבלו המשרתים.
גמדים –  שני אלו לא מצליחים לחלוק ביניהם בננה. הויתור זה לזה הופך אותם למאושרים פי כמה.

הם מגיעים לנהר, עקשניתה מתעקשת לקפוץ למים בלי לדעת לשחות וכמעט טובעת. היא נזכרת בעצה של סבתא יער ומבקשת עזרה מלבדידי ששמח לתת לה שיעור שחיה. בהמשך, הם חוצים את המינהר ומגיעים לתהום, גם שם הם משתפים פעולה ומתגברים ביחד על הפחד.

PhotoGrid_1437424354907[2]

בסוף המסע, מצליחים המשרתים להביא את האבן למלכיטוב. הוא מחזיק אותה קרוב לליבו ומחלים.

ממליצה מאוד על ההצגה, למי שרוצה להעניק לילדיו ולעצמו שעה של תרבות. להנות מלחנים, שירה, תפאורה ותלבושות מושקעים וטקסט מכבד ורהוט.

בין השורות לומדים הילדים ללמוד לבקש עזרה, לעבוד ביחד, בשיתוף פעולה ולוותר זה לזה.

הילדים (בני 9,6) היו מרותקים לאורך כל ההצגה וכשיצאנו הם חזרו ואמרו שלמדו שחשוב להשתדל לא לריב, לותר זה לזה ולשתף פעולה. גם אם מאוד קשה ליישם.

ההצגה מיועדת לילדים בגילאי 6-9, לטעמי, גם ליותר גדולים.

אחראים לכל  הטוב הזה:

מחזה: שירילי דשא ובן זיידמן בימוי: שירילי דשא
מוסיקה: בן זיידמן כוריאוגרפיה: שחר פרץ תפאורה ותלבושות: חגית אביר תאורה: אורי מורג
אביזרים: נרקיס אלבה ע. במאי: שירן גרוס

משתתפים: עדי אייזנמן, הילה סורג'ון, רויטל זלצמן, תומר אופנר
נגן: תמיר ליבוביץ'

לצפיה בקליפ ההצגה לחצו כאן

מועד קרוב: 28.08.15  בשעה 11:30 מוזיאון ת"א לאמנות

אדיסון | תיאטרון אורנה פורת

בעידן שבו אנו חיים, לא פשוט לייצר חלופה ראויה למדיות השונות שהילדים מחוברים אליהם. ההצגה אדיסון נולדה מתוך רצון לייצר חלופה. דמות הגיבור בהצגה, תומס אדיסון, רוצה להיות מדען. דרך רצופה קשיים ומכשולים מבהירה שתהילה לא קונים ברגע. (צביה הוברמן, כותבת המחזה)

אדיסון

תומס אדיסון הנער, עושה ניסוי שבו הוא מנסה לרכז את קרני השמש בזכוכית מגדלת וגורם לשריפה בבית הספר. אף אחד לא מבין מה הדחף הזה שנכנס בנער שרוצה להבין דברים וזה יוצר אצלו קשיים חברתיים.

בזכות הסקרנות של אדיסון, לומדים לאורך ההצגה מהו טלגרף ואיך הוא עובד, מהו מורס וזרם חשמלי ואף משתתפים בניסוי מדעי שמצליח להבהיל את הקהל לרגע.

בעיר ובבית הספר בטוחים שמשהו לא בסדר עם הנער, אמא שלו לא מפסיקה להילחם עליו ומחליטה ללמד אותו מהבית. הזדמנות נהדרת, גם עבור הקהל הצעיר ללמוד מיהם ניוטון, ארכימדס וגלילאו גלילי.

יום אחד הגשר שעל הנהר מתמוטט ורכבת עמוסה בנוסעים צריכה להגיע. חייבים להזהיר את הנהג, רחוק מדי לרוץ ולתומס יש רעיון. הוא מציע להשתמש במורס. למרות ההתנגדויות הוא משתמש בצופר ובמורס כדי להזהיר את הנהג. תומס מציל את חיי הנוסעים והרכבת וברור לכולם שמגיע לו פרס.
אדיסון מבקש לעבוד עם מר סטיבנס בתחנת הרכבת וזה מוכן לתת לו הזדמנות.

אדיסון מנצל את תנועת האנשים ברכבת כדי להרויח כסף שבו יקנה חומרים לניסויים שונים ומכונה בעזרתה ידפיס עיתון.

אביו של אדיסון, מתקשה להאמין לדברי בנו, שחשמל זה הדבר הבא.

כמו בכל מחזה טוב, יש גם סיפור אהבה בין ביתו של מר סטיבנס, לני.
השניים יוצאים לבילוי ביום של סופת ברקים ולני שמנסה להרשים את אדיסון, מושכת אליה ברק שלא פוגע בה ישירות אבל נפגעה מעוצמת המכה.
חייבם לנתח אותה על מנת להציל את חייה, אך החושך לא מאפשר.

אדיסון מציע עשרה שנדחית על הסף. הוריו מתגייסים לעזור לו. הם מביאים מראות אל לני ומדליקים עששיות. כשהאור מתגבר אפשר לנתח את לני. אדיסון בטוח שבעתיד אפשר יהיה להאיר אפילו עיר שלמה בלחיצת כפתור.

ההצגה מסתיימת בסצנת ניסוי נורת החשמל עליה אחראי אדיסון הבוגר.

לסיכום, הופתעתי לטובה לגלות שאפשר לתת רוח חיים גם לנושא כל כך יבש ולא סתם, אלא לרגש, להצחיק ואפילו להזיל כמה דמעות של התרגשות. התכנים, התפאורה והתלבושות כל כך מושקעים. זו לא הצגה לילדים כמו למבוגרים, אלא הצגה שמתאימה גם למבוגרים.
צפיתי בהצגה עם בן 10 ובת 8 ויצאתי בתחושה שגם בני 5-6 בוגרים יוכלו להנות מההצגה.
הילדים נהנו לפגוש מדענים מוכרים וללמוד מושגים חדשים. מאז ועד כתיבת שורות אלה, הם רק מדברים על כך שהם רוצים להיות מדענים…

טופלה טוטוריטו | תיאטרון אורנה פורת

אני תמיד שמחה לקחת את ילדי להצגות קלאסיות ובמיוחד כשמדובר בהפקה של תיאטרון אורנה פורת.
הגעתי עם שלושת ילדי (10,8,5) להצגה טופלה טוטוריטו של תיאטרון אורנה פורת במסגרת פסטיבל ירון במוזיאון תל אביב לאומנות.

הפעם הראשונה ששמעתי על 'טופל'ה טוטוריטו', היתה במסגרת תכנית טלויזיה אהובה בשם 'שלוש-ארבע-חמש וחצי' ואת הדמויות הראשיות גילמו יונה אליאן וששי קשת. בבגרותי, נפל לידי קובץ סיפורים של 'שלום עליכם' ובו הסיפור על טופלה טוטוריטו. בכל גיל רואים את הדברים מזוית שונה, אבל הפעם ההיא הראשונה לעולם נצרבה אצלי בלב.

במרכז הסיפור המתרחש בעיירה יהודית קטנה וקשת יום, ילד בן תשע בערך, עני ואביון בשם קופלה קוקוריקו, או יותר נכון, טופלה טוטוריטו. קוקוריקו, כי היה לו קול דק וצווחני כמו תרנגול וטופלה, מפני שלא יכול היה לבטא כראוי את כל האותיות. קוף הפך לטוף, כף הפכה לטף וגימל לדימל.

טופלה

ההתרגשות גדולה במיוחד. בעוד שבועיים תחגוג אחותו את חתונתה ולהקת כליזמרים ידועה עומדת להגיע לעיירה ולנגן בחתונה.
כשהלהקה מגיעה, טופל'ה מתחבר אל פיני, ילד ממשפחת הכליזמרים, ונשבה בקסם הנגינה ובמיוחד בקסמו של הכינור.
יום אחד מגיע החייט כדי למדוד את החליפה של טופל'ה לאירוע וטופלה, ברגע נמהר, גונב את אולרו היקר והנוצץ, עשוי שנהב וזהב טהור, של החייט ומחליף אותו עם פיני חברו הניצחי תמורת כינורם של הכליזמרים.
טופלה שמאוד מפחד לאכזב את הוריו, מכחיש את מעשיו והאשמה נופלת על חברו הטוב פיני ומשפחת הכליזמרים מגורשת בבושת פנים מהעיירה.
טופל'ה מפחד להודות באמת וסובל מייסוריי מצפון עד כדי חולי, ומתוך מחלתו ממלמל את שמו של חברו פיני. פיני בא לבקר את טופל'ה החולה בדיוק ברגע בו נגמרו המילים, הוא מנגן לו מעל מיטת חוליו ולהפתעת כולם פוקח טופל'ה את עיניו. טופל'ה מצטער ומבקש סליחה מפיני וכל העיירה חוגגת, כמתוכנן, את חתונת האחות לקול נגינת הכליזמרים.

ממליצה מאוד על ההצגה, למי שרוצה להעניק לילדיו ולעצמו שעה של תרבות. להנות ממוזיקה יהודית חסידית לצד ריקוד מודרני, תפאורה ותלבושות מושקעים, ברוח התקופה שבה התרחשה המעשיה וטקסט מכבד ורהוט.

בין השורות לומדים הילדים על קבלת השונה, ערך החברות, מהו מצפון ומחיר השקר.

הילדים (בני 10, 8, 5) היו מרותקים לאורך כל ההצגה וכשיצאנו הם חזרו ואמרו שלמדו שני דברים. האחד, שלא כדאי לשקר, כי בסופו של יום, האמת יוצאת לאור והשני, שחשוב לשמור על החברות, גם אם ההורים מתאכזבים מהמעשים.

לצפיה בוידאו מההצגה לחצו כאן

"טופלה טוטוריטו" – מחזה מוסיקלי ע"פ שלום עליכם (מחזה: צביה הוברמן שירים מקוריים: גיל צרנוביץ בימוי: משה קפטן) – משך כשעה, לגילאי 6-12, בהפקת תיאטרון אורנה פורת.
לכרטיסים – עברו לאתר